דלקת בגיד אכילס (Achilles Tendonitis)

רקע
אנטומיה רלוונטית
שכיחות וגורמי סיכון
סימפטומים
גורמים
אבחון
טיפול בדלקת בגיד אכילס
טיפול עצמי בבית
מניעה
הטיפול בקליניקה

 

רקע

על פי המיתולוגיה היוונית, אכילס היה גיבור בלתי פגיע, הנקודה הפגיעה היחידה בגופו הייתה בעקב. אכילס העניק את שמו לגיד המחבר את שריר התאומים לעקב, וכך כנראה העביר גם את "גורלו".

גיד אכילס הוא הגיד החזק ביותר בגוף המסוגל לשאת משקל רב, אך הוא גם הגיד שנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר.

גם ספורטאים מקצועיים, וגם "ספורטאי סוף שבוע" נוטים לסבול מדלקת בגיד אכילס, שהיא פגיעת "שימוש יתר" נפוצה. דלקת וקרעים בגיד אכילס נפוצים גם אצל אנשים שאינם מתאמנים.

אנטומיה רלוונטית

גיד אכילס הינו הגיד שמחבר את שרירי השוק האחוריים ( סולאוס גסטרוקנמיוס ופלנטריס) אל החלק האחורי של העקב. כיווץ של שרירים אלו יגרום לרגל לתנועת פוינט.

בזמן הליכה, ישמש השריר להרמת העקב ודחיפה של הרצפה כדי להעביר את הרגל קדימה. בזמן ריצה וקפיצה, הדחיפה חזקה יותר, ודורשת כיווץ חזק יותר של השרירים.

 

ישנן שתי בורסות (שק של נוזל), אחת בין הגיד לעור, והשנייה בין הגיד לעצם, והן מרפדות את אזור האחיזה של הגיד, למניעת חיכוך.

רוב הפגיעות והקרעים בגיד קורות בנקודה שבה אספקת הדם שלו נמוכה במיוחד, 2-6 ס"מ מעל נקודת האחיזה שלו בעקב.

שכיחות וגורמי סיכון

דלקת בגיד אכילס נפוצה אצל ספורטאים תחרותיים, ספורטאים חובבים, כמו גם אצל אנשים שאינם פעילים.

טירונים בצבא מפתחים דלקת בגיד בשכיחות של 6.8 אחוז. באימונים במזג אוויר קר יש סיכון גבוה יותר לדלקת בגיד.

אנשים שאצלם יש נטייה לדלקת בגיד אכילס הם כאלה שלהם יש שינויים במנח כף הרגל, מבצעים ריצה לא נכונה, יש אצלם הבדל באורך הרגליים או נועלים נעל לא מתאימה.

מין זכרי ומשקל יתר מהווים גורמי סיכון לבעיות בגיל אכילס. דלקת נפוצה פי 4 או 5 אצל גברים מאשר נשים.

הגיל השכיח ביותר ל-Achilles Tendinitis , הוא 30 עד 40, לגברים ולנשים. נראה שבגיל זה יש כבר התחלה של שינויים ניווניים, אך עדיין ממשיכים לעשות ספורט בעומס גבוה.

מאחר שספורט חובבני התפתח יותר ב 50 שנים אחרונות – גם השכיחות של דלקות בגיד עלו.

אצל נשים נמצא קשר בין יתר לחץ דם לבין דלקת בגיד.

נמצא גם קשר למחלות פסוריאזיס ואנקילוזינג ספונדיליטיס.

סימפטומים לדלקת בגיד אכילס

  • הסימפטומים העיקריים הנם:

  • כאב קל לאחר התעמלות או ריצה, המחמיר בהדרגה.

  • רגישות בבוקר באזור גיד אכילס, כסנטימטר מעל העקב.

  • נוקשות שחולפת לאחר פעילות וחימום השריר.

  • נפיחות כלשהי סביב הגיד.

  • לרוב מדווחים על כאב שורף.

גורמים לדלקת בגיד אכילס

  • ישנם מספר גורמים היכולים לגרום לדלקת בגיד:

  • הארכה מהירה של משך הריצה.

  • הגדלה מהירה של מהירות הריצה.

  • הוספה של ריצה בשיפוע או מדרגות לשגרת האימון.

  • חזרה מהירה מדי לאימון לאחר הפסקה.

  • נזק הנגרם כתוצאה מכיווץ פתאומי או חזק במיוחד כמו בספרינט בסיום הריצה.

  • נזק הנגרם עקב חוסר גמישות טבעי בשריר.

  • נעליים לא מתאימות או שינוי נעליים, לדוגמא - מי שהייתה רגילה ללכת תמיד עם נעלי עקב, גיד אכילס היה זמן רב במצב מקוצר,משום שנעלי העקב מונעים מעצם העקב להימתח כל הדרך אל הרצפה., כאשר עוברים פתאום לנעל שטוחה, גיד אכילס נאלץ להימתח יותר מכפי שהוא רגיל. מתיחה זו יכולה לגרום דלקת.

  • דלקת בגיד עלולה לקרות גם על רקע ניווני. ישנם גורמים היכולים להביא לניוון של הגיד, כגון – שימוש יתר, מחלות כלי דם, נוירופטיות (פגיעה בעצבים), מחלת פרקים ריאומטית

  • גיל מבוגר ומחלות וסקולריות גורמות לגיד להיות חלש יותר עקב נזק לצפיפות הקולגן, וירידה בגמישות שלו. קרע מופיע כאשר מופיע כוח פתאומי, כמו סיבוב פתאומי פוגע בגיד שכבר היה חלש קודם לכן.

  • כאב פתאומי בגיד אכילס קורה לרוב כאשר המתעמל מגדיל בבת אחת את פעילותו. כאב מתמשך המתפתח באופן הדרגתי נובע לרוב מעומס ממושך, או מכניזם ריצה גרוע כגון - פלטפוס, מנח לא נכון של העקב, נעלים לא מתאימות ועוד.

אבחון

אבחון דלקת בגיד אכילס קל יחסית, משום שקל לזהות את הגיד למשש אותו, אם יש כאב מקומי בזמן המישוש לרוב מדובר בדלקת.

מישוש הגיד יכול לזהות כ- % 80 מהדלקות בגיד. זו בדיקה מהימנה מאד.

טעות אפשרית באבחון היא חוסר הבחנה בין דלקת לקרע בגיד. כאשר הפגיעה נגרמת עקב חבלה בגיד, לעיתים יש דלקת, אך לפעמים עלול להיות קרע חלקי או מלא בגיד. יש חשיבות לאבחן האם יש קרע מלא, או רק דלקת, משום שהטיפול הוא שונה.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שכאשר יש קרע מלא המטופל לא יוכל ללכת. אולם ישנם מטופלים המצליחים ללכת גם כאשר יש קרע מלא, וזאת בעזרת שרירים אחרים. כאשר יש חשד לקרע מלא יש לבצע בדיקה כדי להבדיל בין קרע לדלקת.

הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הבטן, כשכף הרגל מחוץ למיטה. בשלב ראשון יש לבדוק את הגיד – לראות אם ישנם סמני חבלה כגון שטף דם. סמני שטף דם בקרבת הגיד בעיקר מתחת לפטישון מעוררים חשד לשבר, נקע, או קרע גיד. יש לבדוק נפיחות, ואת מנח כף הרגל. למשש את הגיד כדי לחפש רגישות לכאב, התעבות או נזק.

על מנת לבדוק אם יש קרע מלא בגיד אכילס יש לבצע מבחן תומפסון: מטופל שוכב על הבטן כשהרגל מחוץ למיטה. המטפל מושך את שריר תאומים, תוך כדי שהוא מסתכל על כף הרגל – לראות עם הזזת השריר גורמת לתנועת פוינט בכף הרגל. (במחקר שנערך על 174 נבדקים,תומפסון טסט הצליח לאבחן קרע בגיד בדיוק של מעל 90 אחוז).

מבחן תומפסון אמין יותר מאשר לבקש מהמטופל להזיז את כף הרגל, משום שלעתים מטופלים מצליחים להזיז את כף הרגל עם שרירים אחרים(tibialis posterior, peroneals) .

כדאי לדעת כי 20 עד 30 אחוז ממקרי הקרע בגיד אכילס לא מאובחנים בביקור ראשון אצל הרופא, משום שהרופא חושב בטעות שבגלל שהמטופל יכול להזיז את הרגל או ללכת אין קרע.

הטיפול בדלקת בגיד אכילס

הטיפול משתנה מעט על פי חומרת הבעיה, אבל לרוב הטפול יכלול את הדברים הבאים:

  • מנוחה - יכולה להיות מנוחה מוחלטת מאימונים וריצה,או לעבור לאימונים שאינם מערבים את הגיד כמו שחיה.

  • תרופות נוגדות דלקת.

  • חבישה מתאימה להקלה על הגיד. ניתן ואף רצוי לעשות שימוש בקינזיוטייפ.

  • תרגילים - מתיחה וחיזוק שרירי כף הרגל והירך. התרגילים המתאימים ביותר הם תרגילים אקסצנטרים, שהוכחו במחקרים כיעילים ביותר לשיקום הגיד.

  • אולטרה סאונד.

  • הרמת עקב על ידי מדרס מיוחד בתוך הנעל.

  • דיקור סיני – לריפוי הדלקת.

  • שיאצו – להקלה והגמשת האיזור.

  • זריקות קורטיזון לרוב משפרות את הכאב בטווח המיידי, אך מחקרים מראים שאין הבדל בין הזרקת קורטיזון לפלצבו (תרופת דמה) לאחר 12 שבועות. נראה שהזריקות אף עלולות להעלות את הסיכון לקרע בגיד בעתיד.

  • תרגילים אקסצנטריים לטיפול בדלקת גיד אכילס – הפעלה של עומס על השריר בזמן שהוא מתארך - הוכחו במחקרים כיעילים יותר מתרגילים אחרים לטיפול בדלקת בגיד אכילס, והראו הורדת כאב בטווח מיידי , וכן קיצור הזמן עד שהמטופל יכול לחזור לספורט. בדיקות אולטרסאונד שנערכו לגיד לאחר ביצוע תרגילים אקסנטרים, הראו שיפור בנורמליזציה של רקמת השריר.

טיפול עצמי בבית בדלקת בגיד אכילס

פעולות שניתן לבצע בבית באופן עצמי לטיפול:

  • הנח קרח בשקית ניילון, על הגיד באזור הכאב למשך 5 -7 דקות.

  • מרח משחה טובה להורדת כאב ודלקת, על פי הוראות הטיפול – לרוב 3-4 פעמים ביום.

  • בלילה מרח משחה על הגיד- עטוף בניילון נצמד – לא חזק מדי כדי לא לעצור את אספקת הדם, אבל שימנע מהמיטה להתלכלך מהמשחה.

  • הפסק את הפעילות הגורמת לכאב – ריצה, הליכה וכו.

  • הקפד לא לנעול נעל שלוחצת או משפשפת את הגיד.

  • תרגילים - בצע תרגילים קלים בהתחלה, כמו סיבוב כף הרגל בשכיבה, ותנועות קלות למעלה ולמטה. לאחר שיש כבר הטבה בדלקת, עבור למתיחות קלות, עם העלאה הדרגתית במתיחה. רק לאחר שמושג שיפור, בצע תרגילים אקסצנטריים לריפוי הגיד.

  • לאחר ההחלמה, יש לחזור באופן הדרגתי לפעילות ולהקפיד תמיד על מתיחות וחימום.

  • לאלו שסובלים מדלקת בגיד ולא היו פעילים קודם לכן – יש לבצע את אותו טיפול, ולאחר ההטבה להתחיל לבצע פעילות ספורטיבית כלשהי, כגון הליכה או שחיה. אלו ישפרו את זרימת הדם וכוח השריר וימנעו חזרה של הדלקת.

  • לסרטון הדגמה לביצוע עצמי של תרגילים אקסצנטריים. בכל מקרה, יש להקפיד שהתרגילים לא יחמירו את הכאב (מעט אי נוחות זה עדיין בסדר).

כיצד ניתן למנוע דלקת בגיד אכילס

לא תמיד ניתן למנוע דלקת בגיד אכילס, אך ישנם 6 צעדים שיכולים להוריד את הסיכון לדלקת:

  • בחר את נעלי הריצה בקפידה. עליהן לספק בלימת זעזועים לעקב בריצה.

  • אם יש שינוי במנח כף הרגל – מדרס יעזור.

  • החל את האימון בהליכה ומתיחות. עדיף להפסיד 5 דקות לחימום מאשר לשבת חודש שלם בצד ולחכות שהדלקת תעבור.

  • תן עדיפות למתיחה וחיזוק של שריר התאומים.

  • הקפד על עליה הדרגתית בדרגת הקושי של האימון.

  • המנע מספרינטים מוגזמים, ריצה במעלה גבעה, וכדומה.

הטיפול אצלי בקליניקה

אני מבצעת בדיקה של הגיד על ידי מישוש מקומי, ובדיקה של כוח וגמישות השרירים של השוק.

הטיפול כולל לרוב שיאצו ודיקור סיני לזירוז ריפוי הדלקת וזרימת הדם אל השרירים והגידים.

בעת הצורך אני משתמשת בקינזיו-טייפ - חבישה מיוחדת לתמיכה בגיד.

לאחר מכן אני מדריכה את המטופל לביצוע התרגילים בהתאם להתקדמות ההחלמה של הגיד.

בדרך כלל יש צורך בסדרת של שמונה טיפולים להטבה משמעותית.

קרע מלא בגיד אכילס

כאשר יש קרע מלא יש להגיע להתייעצות עם אורטופד מנתח. לרוב יהיה צורך לנתח.

מחקרים מראים שהניתוח עדיף על טיפול שמרני. החזרה לעבודה לאחר הניתוח – לרוב לאחר חודשיים שלושה. חזרה לספורט – בין שלושה לשישה חודשים. הניתוח מוריד מאד את הסיכון לחזרה של קרע – מ- % 13 לאחר טיפול שמרני ל- % 3 אחרי ניתוח.

לאנשים מבוגרים, או אנשים שקרעו את הגיד לפני כמה חודשים, נראה נכון יותר לוותר על הניתוח. במקרה כזה יש לגבס למספר שבועות, ולאחר מכן לבצע פיזיותרפיה. אנשים אלו צריכים להיות מודעים שהם בסיכון גבוה לקרע נוסף. רצוי לבצע את הגיבוס לא יאוחר מ- 48 שעות לאחר הפציעה.

סובל מדלקת בגיד אכילס? 

למה לך לסבול?  

אני מזמינה אותך לקבוע פגישת ייעוץ לטיפול בדלקת בגיד אכילס בראש העין.

התקשר עכשיו 054-5955809  או צור קשר במייל

                               נכתב ע"י

                                         יעל פרנס

הבהרה - המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם רופא מוסמך.